×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מועד קטן י״ז:גמרא
;?!
אָ
וְאַחֲתֵיהּ בֵּי קִבְרֵי וּקְרִי בֵּיהּ אַלְפָּא שִׁפּוּרֵי בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין אָזֵיל עָבֵיד הָכִי פְּקַע כַּדָּא וּמִית אַלָּמָא מַאי שִׁפּוּרֵי שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ. מַאי תְּבָרָא אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה תָּבְרִי בָּתֵּי רָמֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.: וְהַנָּזִיר וְהַמְּצוֹרָע מִטּוּמְאָתוֹ לְטׇהֳרָתוֹ.: בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא בְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אוֹ דִלְמָא אַף בְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי. אֲמַר לֵיהּ תְּנֵינָא אכׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד בְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲבָל הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲסוּרִים. בנָזִיר וּמְצוֹרָע אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מוּתָּרִים שֶׁלֹּא יְשַׁהוּ קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן. תָּנָא הַכֹּהֵן וְהָאָבֵל מוּתָּרִין בְּגִילּוּחַ הַאי אָבֵל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל גאִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי בָּעֶרֶב הָרֶגֶל אֶלָּא שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל. דאִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי עֶרֶב שַׁבָּת דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא ההֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל וּמוֹדִים חֲכָמִים לְאַבָּא שָׁאוּל בְּשֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל שֶׁמּוּתָּר לְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. לָא צְרִיכָא ושֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל. תַּנָּא בָּרָא סָבַר לַהּ כְּאַבָּא שָׁאוּל דְּאָמַר זמִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ וְיוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְכֵיוָן דְּשַׁבָּת הָוֵי אָנוּס הוּא. תַּנָּא דִידַן סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ וְאַכַּתִּי לָא שְׁלִים אֲבֵילוּת דְּשִׁבְעָה. הַאי כֹּהֵן הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דִּשְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ עֶרֶב הָרֶגֶל אִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי עֶרֶב הָרֶגֶל. לָא צְרִיכָא חדִּשְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ בָּרֶגֶל תַּנָּא דִידַן סָבַר כֵּיוָן דִּתְנַן טבִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כׇּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵימוּרֵי הָרְגָלִים וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים כְּמַאן דְּלָא שְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ בָּרֶגֶל דָּמֵי וְתַנָּא בָּרָא סָבַר אע״גאַף עַל גַּב דְּשָׁיֵיךְ בְּהָנָךְ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמַרְתֵּיהּ מִיהָא שְׁלִימָא לֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלָן. וְהָתַנְיָא אֲסוּרִים אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב שֵׁילָא יכִּי תַּנְיָא הָכָא מוּתָּרִין בְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו. אִי בְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו מַאי אִירְיָא כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אפי׳אֲפִילּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי דְּתַנְיָא כתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו זֶה אַחַר זֶה הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ מֵיקֵל בְּתַעַר לוּמְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא מבְּתַעַר וְלֹא בְּמִסְפָּרַיִם נבְּמַיִם וְלֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל אָמַר רַב חִסְדָּא זֹאת אוֹמֶרֶת אָבֵל אָסוּר בְּתִכְבּוֹסֶת. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד כָּךְ אָסוּר לִיטּוֹל צִפּוֹרְנַיִם בַּמּוֹעֵד דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה סוְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אָבֵל אָסוּר לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ כָּךְ אָסוּר לִיטּוֹל צִפּוֹרְנַיִם בִּימֵי אֶבְלוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. אָמַר עוּלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּאֵבֶל וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּמּוֹעֵד שְׁמוּאֵל אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מאי שיפורא? אמר רבא שנפרעין ממנו. מאי תברי? תברי בתי. תניא: אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהן בו או מיתה או עוני.
ירושלמי: ר׳ יהושע בן לוי זמין ליה לחד בר נש ג׳ זימני ולא אשגח ביה. אמר אילולי דלא חרמית בר נש מן יומא הוינא מחרים ליה. שעל כ״ד דברים מנדין על כבוד הרב וזה אחד מהן שנאמר וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וכתיב ביה יבדל מקהל הגולה. אמר ר׳ יצחק: אית סגי מינהון מבדרן במתני׳. בתעניות (בבלי תענית י״ט): שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה נידוי שאילו לא נגזרה גזירה בשני אליהו כו׳. בראש השנה (ירושלמי ראש השנה א׳:ה׳): שלחו לו לרבן1 גמליאל כל המעכב את הרבים מעשות מצוה צריך נידוי. בפסחים (בבלי פסחים נ״ג): אילמלי תודוס אתה גזרנו עליך נידוי. תנן (ירושלמי מועד קטן ג׳:א׳:י׳): את מי נידו את אלעזר בן הנד2 שפיקפק בטהרת ידיים. הדא אמרה: המפקפק אפילו בדבר מדברי סופרים צריך נידוי. בעדיות דכמה השקוה מהו דכמה דכותה, פירוש: גרים שכמותה השקוה, כלומר גינה שמעיה ואבטליון ונידוהו ומת בנידויו וסקלו את ארונו. הדה אמרה: המבזה זקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי, אמר ר׳ יוסי נמנו וגמרו לכשיחזור מקרבין אותו. אמתא חזת לחד ספר מהי ינוקא יותר מן צרכיה אמרה יהא ההוא גברא מוחרם. שאלו לר׳ אחא ואמר צריך למיחש על גרמיה הדה אמרה העושה דבר שלא כשורה צריך נידוי. ר׳ יעקב בר אביי בשם רב ששת נמנו באושא שלא לנדות זקן כר׳ אבהו דאמר (ירושלמי מועד קטן ג׳:א׳:י״ב) זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדולתו, אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך. וזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו נוהגין בו קדושת הארון ששימש הלוחות. ר׳ חייא בשם ר׳ יוחנן (ירושלמי מועד קטן ג׳:א׳:י״ב) זקן שנידה לעצמו אפילו כהלכה אין נידויו נידוי. בימי ר׳ ירמיה אתת עקא על טבראי (ירושלמי מועד קטן ג׳:א׳:י״ג). שלח בעי3 מנרתא4 דכספא גבי ר׳ יעקב בר׳ אבון שלח ליה עדיין לא שב5 ר׳ ירמיה מרעתו ובקש לנדותו. ואמר ליה ר׳ חייא בר יצחק עטושיא שמעתי שאין מנדין זקן אלא אם כן עשה כירבעם וחביריו שהעמידו עגלים. אמר ליה מי שאמר דכמה6 השקוה ונידוהו כירבעם בן נבט עשה. ונדון אילין לאילין, וחששו אילין לאילין, וצרכון למישתריא אילין מן אילין.
פיסקא דנזיר והמצורע7 מטומאתו לטהרתו. אוקימנא כדתניא: כל אילו שאמרו מותרין לגלח במועד בשלא היה להן פנאי, אבל היה להן פנאי לגלח ולא גילחו אסורין. והנזיר והמצורע אף על פי שהיה להן פנאי לגלח ולא גילחו מותרין שלא ישהו קרבנותיהם. תנא: האבל והכהן מותרין לגלח במועד. אוקימנא באבל שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל. תנא ברא סבר לה כאבא שאול דאמר: מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן, וכיון דשבת הואי אנוס הוא – לפיכך מגלח במועד. ותנא דידן סבר לה כרבנן כו׳. כהן נמי כגון דשלים ליה משמרתו ברגל כו׳ – ופשוטה היא. תנו רבנן: תכפוהו אבליו זה אחר זה – פי׳ קודם שישלים ימי אבל זה מת לו מת אחר וכן עוד בתוך ימי אבל זה מת לו מת אחר הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים. ואמר רב חסדא: – נוטל שערו8 בתער ולא במספריים. מכבס במים לבדם ולא בנתר ולא בחול, זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת. תנו רבנן: כשם שאסור לגלח במועד כך אסור ליטול ציפורנים. ור׳ יוסי מתיר – ליטול ציפורניים במועד ובאבל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן גם בכ״י וטיקן 126 וגם בכ״י קמברידג׳ 329. אולם בירושלמי שלפנינו: ״שלח לו רבן״.
2 כן גם בכ״י וטיקן 126 וגם בכ״י קמברידג׳ 329, וכן גם בירושלמי. בבבלי ברכות י״ט.: ״חנוך״.
3 כן בירושלמי וכן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״בני״.
4 כן בכ״י קמברידג׳ 329, וכן תוקן בין השיטין בכ״י וטיקן 126: ״שרי״. במקור: ״מערבא״.
5 כן בירושלמי וכן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״שלח״.
6 כן בירושלמי וכן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״דיבמה״.
7 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״המצורע״.
8 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126 נכפל כאן: ״ומיקל בתער ומכבס כסותו במים. ואמר רב חסדא נוטל שערו״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144